בואו נדבר על הודיה אבל מכיוון מעט שונה

לא בהבט הנימוסי שלו אלא בהבט הרוחני.

אני מאד מאמינה בחשיבות ההודיה 

כאשר אנחנו מודים אנחנו מעבירים את הפוקוס ל"יש" ולא ל"אין"

תודה אומרים רק על מה שיש בעולמנו

אבל יותר מכך - כאשר נעביר את הפוקוס ליש הוא יתעצם ויגדל ויהיה לנו יותר ממנו.

כמו כל דבר שנותנים לו תשומת לב ושמקבל נפח ומשמעות רק מעצם זה שנתנו לו תשומת לב.

 

יצא חצ'קון על הפנים - נדמה לנו שיש לנו חצ'קון עם פנים ולא פנים עם חצ'קון.

יש מפרי סדר - באות המצלמות והפרעות הסדר גוברות. למה? כי נותנים להן תשומת לב.

קרה לנו משהו מבאס - הוא ייקח את הפוקוס ויבאס אותנו שעות רבות.

אז זהו. לא חייבים.

מהיום מעבירים את המצלמות ליש - לחיובי - לנעים. 

ניתן לו במה והוא יגדל

מאד ממליצה לקום בבוקר ולכתוב (לא להתעצל - ממש לכתוב) 

לכתוב תודה על מה שיש 

עצם הכתיבה ממרכזת אותנו ומאלצת אותנו לזכור את ה"יש" 

תודה על הבריאות

על המשפחה

תודה על החיוך של הילד

תודה על האוכל במקרר

על החברות שלי 

על מי שאני 

על מי שבחיי

על מזג האוויר

על הפרח בגינה

ברגע שתתחילו תראו שיש לכם המון דברים קטנים שאתם מדלגים עליהם ושוכחים להודות על זה שהם בחייכם

בדרך כלל ולמרבה הצער, נזכרים בהם רק כשהם נעלמים

אז אל תחכו שיעלמו 

אמרו להם תודה היום

וכך תעצימו אותם ותקבעו אותם במציאות שלכם

תודה רבה