היתרונות הבריאותיים של זרעי הפשתן

זרעי פשתן – כל גרגר מלך

זרעי הפשתן הם הזרעים של צמח הפשתה התרבותית הנפוץ באזור הים התיכון. לזרעי הפשתן יתרונות תזונתיים רבים והם משמשים לטיפול במגוון גדול מאד של בעיות רפואיות.

מומלצים עבורך

זרעי הפשתן הם זרעים קטנים וחלקים הדומים לזרעי השומשום. אנו פוגשים אותם בשווקים, במרכולים, בחנויות התבלינים ובבתי הטבע. ניתן להשיג אותם טחונים או שלמים ובנוסף ניתן להשיג גם את שמן הפשתן המופק אף הוא מזרעי הפשתן.

ישנם כמה זנים לזרעי הפשתן והם נבדלים בצבעם. הנפוצים הם בצבע זהוב או חום– השימוש הרפואי זהה עבור כל הזנים ואין בינהם הבדל מהותי.

מה המקור של זרעי הפשתן?

השימוש בזרעי הפשתן הוא עתיק יומין וישנן עדויות בנות 9000 שנה לשימוש למטרות ריפוי בזרעי פשתן באירופה באסיה ובאפריקה (במצרים). היום ברפואה הטבעית משתמשים בזרעי הפשתן למגוון מאד גדול של בעיות רפואיות. זרעי הפשתן הם אנטי דלקתיים והם מכילים נוגדי חימצון, הם מתאימים לטיפול בבעיות מערכת הנשימה ובבעיות מערכת העיכול. הם מאזנים הורמונאלית ולכן מתאימים לתופעות גיל המעבר. הם מסייעים בהפחתת רמת השומנים בדם הודות לשתי תכונות. ראשית, בשל תכולת הסיבים התזונתיים שבהם ושנית כי הם מכילים אומגה 3.

ריבוי הצורות בהם זמינים הזרעים וכן מגוון השימושים הגדול יוצרים לא מעט בלבול לגבי אופן השימוש. טחון או לא טחון? להשרות במים או לפזר בסלט?

איך הכי נכון לצרוך את הזרעים כך שנפיק את מלא התועלת מהם?

חשוב להבין שכדי להפיק את המירב מזרעי הפשתן יש לצורכם באופן הנכון והמתאים לבעיה אותה אנו רוצים לפתור. אין שיטת צריכה אולטימטיבית המתאימה לכל הבעיות  – כל בעיה ואופן השימוש שלה.

בואו ננסה לעשות קצת סדר בדברים

ראשית נבין מי הם השחקנים בסיפור ובמילים אחרות אלו חומרים פעילים המשפיעים על תפקוד גוף יש בזרעי הפשתן.

בזרעי הפשתן כמה חומרים פעילים חשובים והעיקריים שבהם הם:
• סיבים תזונתיים – זרעי הפשתן או ליתר דיוק קליפת זרעי הפשתן מכילה כמה סוגים של סיבים תזונתיים. לסוגים השונים של הסיבים תפקידים רפואיים שונים. ככלל, סיבים תזונתיים הם בעלי   חשיבות תזונתית רבה – בין היתר הם מסייעים לעיכול, מונעים עצירות, מכייחים, מסייעים בהורדת רמות כולסטרול וסוכר בדם וכן משמשים להקלה על תסמינים רפואיים רבים ומגוונים.
השריית זרעי הפשתן במים גורמת לסיבים התזונתיים להפריש חומר דמוי ג'ל. ג'ל זה נקרא מוצילאג.  המוצילאג הוא החומר המונע עצירות. בנוסף למוצילאג יכולת סיכוך רקמות ריריות בגוף ובכך הוא מסייע   לכיוח ולהקלה על שיעול וליחה.

• ליגננים –  הליגננים הם פיטואסטרוגנים כלומר חומר דמוי אסטרוגן ממקור צמחי. לפיטואסטרוגנים   השפעה מיטיבה ומאזנת של המערכת הורמונאלית הנשית ובפרט על תופעות גיל המעבר. כמו הסיבים   התזונתיים – הליגננים נמצאים בקליפת הזרע.

• חומצות שומן מסוג אומגה 3 – זרעי הפשתן מכילים כמות יפה של חומצת שומן בלתי רוויה מסוג אומגה 3. אומגה 3 הוא שם כולל לקבוצה גדולה של חומצות שומן בלתי רוויות. הסוג שנמצא בזרעי הפשתן נקרא חומצה אלפא לינולנית. (ALA ). ראוי לציין שסוג האומגה 3 הנחוץ  לתפקוד תקין של הגוף הוא מסוג EPA או DHA. כאשר אנו צורכים אומגה 3 מסוג ALA  עליה לעבור המרה בגוף למבנה אותו הגוף מכיר. (זו הסיבה אגב שצריכת אומגה 3 שמקורה בדגים עדיפה על צריכת אומגה 3 מהצומח – האומגה 3 בדגים היא מסוג EPA וDHA).

עכשיו כשראינו מה יש בזרעי הפשתן בואו נבין כיצד יש לצרכם כדי לקבל את התוצאה הרצויה.
• כדי לקבל את המוצילאג אותו חומר דמוי ג'ל שיש בזרעים יש להשרות את הזרעים במים למשך לילה. הזרעים יפרישו את הג'ל. עדיף לשתות את המים עם הזרעים ועם הג'ל כמובן. לנוזל שהתקבל אין טעם דומיננטי והוא בהחלט ניתן לשתיה בקלות.
• כדי לקבל את הליגננים יש לטחון את זרעי הפשתן. אין צורך להשרות זרעי פשתן טחונים במים.
• כדי לקבל את האומגה 3 יש לטחון את הזרעים ולאוכלם תוך 20 דקות לפני שהאומגה 3 תתחמצן. ככל שנשהה את הצריכה או לחליפין אם נטחן את הזרעים ונאחסנם יעילות החומר תיפגע.

אחרי שהבנו כיצד מופק כל רכיב ולמה הוא משמש ניתן להסיק מהי הדרך האפקטיבית ביותר לצריכת זרעי הפשתן:
• למניעת עצירות ולטיפול בליחה וכאבי גרון – להשרות כף זרעי פשתן במים לכמה שעות. אחרי שזרעי   הפשתן יפרישו את הג'ל יש לשתות את הנוזל – עדיף עם הזרעים. אפשר גם לסנן אך אז ההשפעה   תהיה פחותה. (המלצה זו אינה מתאימה לסובלים ממחלות מעי דלקתיות ומנטייה לחסימות מעיים)
• להפקת אומגה 3 – יש לטחון את הזרעים בסמוך לנטילתם ולשלבם בתזונה.
• להקלה על תסמיני גיל המעבר – יש לטול את הזרעים טחונים. אמנם לצורך ניצול הליגננים אין חשיבות   למשך הזמן בין טחינת הזרעים לנטילתם אולם בשל תכולת האומגה 3 עדיף לשמור זרעים טחונים בקירור וכן להביא בחשבון שככל שעובר זמן בין הטחינה לנטילה תכולת האומגה 3 נפגעת.
• למניעת כולסטרול וסוכר בדם – אפשר לטול את הזרעים שלמים או טחונים כדי להפיק את התועלת שבסיבים התזונתיים. אם רוצים להשתמש בזרעים גם כמקור לאומגה 3 יש לנוטלם מיד עם טחינתם.

שמן הפשתן

שמן הפשתן הוא שמן המופק מהזרעים והוא אינו מכיל את הסיבים התזונתיים והליגננים שהוזכרו כאן כלומר השימוש הרפואי בו הוא רק עבור הריכוז הגבוה של אומגה 3 הנמצא בו. שמן הפשתן מתחמצן במהירות – שמו מחומצן אינו ראוי לשימוש – ולכן יש לשומרו בקירור ולסיים את השימוש בו תוך 8 שבועות מפתיחתו. נציין שוב שהאומגה 3 הנמצאת בו היא ממקור צמחי ולכן זקוקה להמרה בגוף כדי להופכה לסוג אומגה 3 היכול להיות בשימוש בתהליכים פיזיולוגיים בגוף האדם. שמן הפשתן מתאים אם כן בעיקר לאלו שמנועים מצריכת זרעי הפשתן עצמם.

הערות חשובות

• אם אתם צורכים תרופות חשוב לזכור שיש להפריד את שתיית זרעי הפשתן המושרים במים ואת נטילת התרופות כי המוצילאג פוגע ביעילות ספיגת התרופות בגוף.
• אין לקחת זרעי פשתן במקרים של מחלות מעיים דלקתיות או נטייה לחסימות מעיים.
• חשוב לזכור שזרעי פשתן מכילים אחוז גבוה של סיבים תזונתיים ולכן אין לטול אותם מעבר לכמות היומית המומלצת של 30-40 גרם סיבים ליום שזה יותר ממאה גרם זרעי פשתן. בכף זרעי פשתן יש כ5 גרם סיבים.

לסיכום

זרעי פשתן הם מזון בעל איכויות תזונתיות רבות. על מנת להפיק מהם את המירב יש להתאים את אופן הנטילה לאופי הבעיה.

 

גלול כלפי מעלה