מה זה בעצם לאכול בריא?

מה זה בעצם לאכול בריא? מטבע הדברים זו שאלה שאני נשאלת לא פעם ולא פעמיים. הטלוויזיה, העיתונות היומית, השבועונים, האינטרנט ומי לא מציפים אותנו חדשות לבקרים במידע הנוגע להרגלי אכילה ודיאטות. דיאטה דלת שומן, דיאטה דלת פחמימות או אולי דיאטה עתירת חלבונים. דיאטת הזון, דיאטת האושר, דיאטה כזו ודיאטה אחרת. מי צודק? מה נכון?

בעיני השאלה אינה איזה סוג תפריט נבחר או על פי איזו אסכולה נאכל. מעבר לכל שיטה הדבר החשוב ביותר בעיני הוא איכות המזון שנבחר. חלק גדול מהמזונות הזמינים לנו היום הם מזונות מעובדים ומתועשים. הבעיה שלנו היום היא לא מחסור במזון אלא בהיצע בלתי יאומן של מזונות שבמקרה הטוב אינם תורמים לבריאות ובמקרה הפחות טוב מזיקים.

 

לא זה המקום להרחיב ולפרט את רשימת המזונות שאינם בריאים אבל אם תעשו לכם כלל פשוט ותזכרו שככל שהמזון רחוק מהמקור שלו כך הוא פחות בריא כבר תעשו לעצמכם טובה גדולה בדרך בה אתם בוחרים את מזונותיכם. ככל שמזון כלשהו עבר יותר שלבים ותחנות, כאלו ששינו את צורתו, מרקמו, טעמו וכו', בדרך לצלחת שלכם כך הוא פחות בריא.

 

זכרו, בכל עיבוד יש איבוד.

 

לכן קמח לבן פחות בריא מקמח מלא שעשוי מגרעיני חיטה שלמים ולא קלופים. באופן דומה, שמן שעבר זיכוך פחות בריא משמן מכבישה קרה וכך גם אגוזים ושקדים קלויים פחות בריאים מאלו הטבעיים שלא עברו תהליך קלייה. שלא לאמר מאכלים מוכנים תעשייתיים הנמצאים היום בשפע במקררים במרכולים.

 

בחיפוש אחר הבריאות אנחנו הרבה פעמים שוכחים את הדברים הבסיסיים ביותר, הפשוטים והזמינים. גוף האדם מתפקד בצורה המיטבית כאשר הוא מקבל את המזון המתאים לו. בדיוק כמו שאנחנו דואגים לתדלק את המכונית שלנו בדלק המתאים לה על פי הוראות היצרן כך אנו אמורים לתדלק את הגוף שלנו, על פי הוראות הייצור שלו. והוראות הייצור שלנו לא כוללות הנחיות הזנה של מזונות מתועשים ומעובדים. גוף האדם בנוי לצרוך ולעבד מזונות זמינים מן הטבע.

 

וכמו שאנחנו לא נופתע אם ביצועי הרכב שלנו ירדו אם נתדלק אותו בדלק שאינו מתאים אל לנו להיות מופתעים שהחיוניות והבריאות שלנו נפגעים בזמן שאנו מספקים לגוף את הדלק הלא נכון.

שימו לב לנתונים הבאים. על פי נתוני משרד הבריאות האמריקאי ב1940 מזון מעובד ומתועש היווה 10% מכלל תעשיית המזון בארה"ב, ב1970 המספר עלה ל50% ובשנת 2000 ל75%. העדפת המזון המעובד משיקולי נוחות ותקציב באה לידי ביטוי היום בהוצאות גבוהות בתחום הבריאות והסיעוד.

האם ידעתם שבמדינות עולם שלישי אחוז האנשים הסובלים מבעיות לב וכלי דם ואפילו סרטן נמוך משמעותית מאשר בעולם המערבי.

 

ולמי אנחנו דומים לדעתכם? אז וודאי שמטרת המאמר איננה הבעת רצון לחיים של העולם השלישי אבל למה שלא נפיק לקחים ונזכה משני העולמות?

 

כאשר המזון שאנו אוכלים עובר תהליך הידרוגניזציה (כמו המרגרינה לדוגמא), הומוגניזציה (כדי שישמור על מראה יפה ומושך עין), זיכוך (כדי שיראה צלול), שימור (כדי שישמור על חיי מדף ארוכים), צביעה בצבעי מאכל , הלבנה ועוד כהנה וכהנה מדוע בכלל אנחנו מצפים לקבל ממנו ערך תזונתי כלשהו.

 

בואו נחזור למקורות ונבסס את תפריטנו על ירקות ופרות שארצנו שופעת בהם מכל הצבעים ומכל המינים. נעדיף מזונות מלאים כגון קמח מלא ומאפים ולחמים מקמח מלא, דגנים מלאים ובהם אורז, שיפון, קינואה, כוסמת .... אגוזים, שקדים, זרעים (חמניות, דלעת, פשתן....), קטניות (שעועית, חומוס, עדשים....)

לגבי מוצרים מן החי הדעות חלוקות לגבי עובדת היותם בריאים ועל כך אשמח להרחיב במאמר אחר ובכל זאת אלו מבינכם שצורכים מוצרים מן החי רצוי שיעדיפו מוצרים אלו כשהם פחות שמנים ופחות מתועשים כמו ביצים, מוצרי חלב (קוטג', ריקוטה, יוגורט וכו') ואת הדגים והעוף ירכשו ממקומות אמינים.

 

וכמובן לא פחות חשוב שנרווה את צימאונינו במים במקום במשקאות מוגזים וממותקים.